סדר המילים במשפט
זמנים
בעיה נוספת לדוברי עברית המנסים ללמוד באנגלית היא השוני ביחס לזמנים. בעוד שבעברית יש רק שלושה זמנים (עבר, הווה, עתיד), באנגלית יש ששה-עשר (!) זמנים שונים. לכל זמן בעברית יש כמה זמנים מקבילים באנגלית. לדוגמה, את המשפט אני למדתי אנגלית – משפט בזמן עבר – ניתן לומר באנגלית תוך שימוש בארבעה זמנים שונים, לפי המשמעות המדויקת:
עבר פשוט:
I studied English
עבר מתמשך:
I was studying English
הווה מושלם:
I have studied English
עבר מושלם:
I had studied English
באנגלית, השימוש בסוגי הזמנים השונים אומר משהו על אופן ביצוע הפעולה והיחס בינה לבין פעולות אחרות. למשל, האם הפעולה מתרחשת בדרך כלל (הווה פשוט) או ברגע זה ממש (הווה מתמשך). האם הפעולה התרחשה במקביל לפעולה אחרת (עבר מתמשך) או לפניה (עבר מושלם). כדוברי עברית, איננו רגילים להיכנס לדקויות אליהן נכנסים הזמנים באנגלית ולכן גם מתקשים להבחין בהן. כדי להצליח להתבטא באנגלית ברמה גבוהה ולהבין לעומק את מה שאנחנו קוראים או שומעים, עלינו לשלוט בסוגי הזמנים השונים באנגלית ולהבין מהם ההבדלים ביניהם.
מספר המילים בשפה
מסיבות שונות, קשה לקבוע כמה מילים בדיוק יש בשפה. אך דבר אחד ברור: באנגלית יש הרבה יותר מילים מאשר בעברית. בעוד באנגלית מספר המילים הוא כ-250,000, בעברית מספר המילים נע בסביבות 75,000. אחת הסיבות היא שבאנגלית ישנן מילים שהגיעו משפות שונות (למשל לטינית, צרפתית וגרמנית) וכך נוצרים מקרים של מילים נרדפות רבות על משמעות אחת. לדוגמה, ניתן למצוא מילים רבות בעברית שיש להן מספר מילים מקבילות באנגלית:
שגוי = wrong, false, incorrect
יפה = beautiful, pretty, fair
הרבה = many, much, a lot, ample, plenty
לקבל = to get, to receive, to accept
וישנן עוד דוגמאות רבות…
הגייה
מכיוון שהמילים באנגלית הגיעו ממקורות שונים ומגוונים, גם אפשרויות ההגייה של אותיות באנגלית מגוונות בהתאם. לכן, לכל חוק יש הרבה יוצאים מן הכלל, מה שהופך את הקריאה באנגלית למאתגרת. בעברית יש רק דרך אחת, לפעמים שתיים (במקרה של אות רפה לעומת דגושה), לבטא כל עיצור. באנגלית יכולות להיות הרבה יותר משתי דרכים. את האות C, למשל, ניתן להגות כ-[ס], כמו במילה cent, כ-[ק], כמו במילה cat, כ-[צ'] כמו במילה charm, או כ-[ש] כמו במילה machine.
מגדר וכינויי גוף
בעברית, לכל שם עצם יש מין דקדוקי: זכר או נקבה. למילה שולחן, למשל, נתייחס בלשון זכר: השולחן גדול, חום או נמוך. למילה מכונית נתייחס בלשון נקבה: המכונית היא גדולה, אדומה וחדשה. לגבי כל שם-עצם, על הדובר לדעת האם הוא מינו זכר או נקבה ולבחור את התואר מהמין המתאים. למזלנו, באנגלית אין בעיה כזו. לשמות עצם אין מין דקדוקי (אלא אם מדובר בבני אדם או חיות), ולכן, בין אם נרצה לתאר את ה-table או את ה-car, נשתמש באותם תארים: big, new, red. כשנרצה להתייחס לשם עצם שאינו אדם, נשתמש בכינוי הגוף הנייטרלי it. כך, למשל, נאמר: I have a new car. It is red. הבעיה נוצרת כאשר דוברי עברית "מתרגמים" בשוגג את המין הדקדוקי מעברית לאנגלית ומתייחסים ל-car כאל she. מורים טובים ידעו להסביר הבדל זה לתלמידיהם ויבינו שגם הדברים שנראים לנו טבעיים ביותר – כמו אופן התייחסות לזמן או סדר המילים – אינם מובנים מאליהם ויכולים להיות שונים משפה לשפה.
מילות יחס
נושא מילות היחס באנגלית עשוי להיות מכשול לא פשוט בדרך ללמידת השפה. גם אצל דוברים ברמה גבוהה, מילות היחס הן הרבה פעמים מה ש"מסגיר" את שפת המקור. באנגלית יש מילות יחס רבות, ולא תמיד יש חוקיות שלפיה ניתן להחליט איזו מילת יחס מתאימה מתי. למשל, המשפט: פגוש אותי בפארק ביום שני בשעה חמש יהפוך באנגלית ל-Meet me in the park on Monday at five. בעוד שבעברית אנחנו משתמשים באותה מילת יחס (ב..) כדי להתייחס למקומות ולזמנים השונים, באנגלית אנחנו משתמשים בשלוש מילות יחס שונות (on, at, in). אילו היינו מנסים להשתמש באנגלית באותה מילת יחסים בכל המקרים, היה מתקבל משפט שגוי.
אלו הן רק דוגמאות אחדות להבדלים הקיימים בין אנגלית לעברית. היכרות עם הבדלים אלו והבנה של אופן השפעתם על הלומדים תאפשר תהליך למידה מהיר ויעיל יותר.
אצלנו ב-TopPrep, כל המורים הם בעלי תארים רלוונטיים ומנוסים בהוראת אנגלית לדוברי עברית.





